סיפורים עולים

הכשרה, שילוב והעצמה חברתית וכלכלית
של יהודי אתיופיה בישראל 

יוסף יעקב, דוד שלי


התמונה הזו היא של יוסף יעקב, דוד שלי. הוא היה בנם האחרון של יעקב רובל ו-וובט אדמסו, סבתא שלי. היא נתנה לו שם מיוחד "באייך" שפירושו: חבל שאביך לא ראה אותך, משום שאביו נפטר טרם הולדתו של יוסף.

סבתא, שלחה אותו ללמוד בבית ספר כי לא רצתה שיעבוד קשה בעבודת החקלאות. היה ילד חכם, למד בבית הספר וסיים את התיכון בהצטיינות. הוא היה דוגמא אישית לבני המשפחה ולכפר כולו ובעקבותיו נרשמו מספר ילדים ללימודים בבית הספר.

כך הוא פתח את השער להשכלה בסביבה כשבהמשך החל גם להתעניין בלימודי רפואה.

הוא היה אחד ממתנגדי המשטר הקומוניסטי של מגיסטו היילה מרים, שמכונה "דרג". הוא הצטרף לארגון המהפכני האתיופי שנקרא E.P.R.P (Ethiopian People's Revolutionary Party).

בזמן המהפכה הוא הצטרף למרד וברח באמצע הלילה מהמדינה. אשתו בדיוק ילדה, היא חיכתה פחות משבוע, השאירה את התינוק אצל סבתא שלי והצטרפה אליו. הם נפגשו אבל לא חזרו הביתה. הרבה הלכו לחפש אותם ולא מצאו. אמרו שאשתו עברה לקנדה, אבל עקבותיו נעלמו ולא יודעים מה עלה בגורלו עד עצם היום הזה. סבתא שלי כל הזמן בכתה עליו, הוא היה בן הזקונים שלה. כל המשפחה, הלב שלהם שבור בגללו.

יוסף נגע בחיי בכך שהוא היה אישיות מאוד בולטת, בן אדם עם המון שאיפות גבוהות, שדחף אנשים לרכוש ידע. אהב לעזור לכולם ועשה זאת באהבה. בחור חייכן שמח רגוע ושליו אך עדיין כריזמטי, שלא היסס לעמוד על שלו כשצריך ובמה שהוא האמין. הוא פעל ודאג למען שוויון בחברה. לא ראיתי מישהו שמסור ונאמן למשפחה שלו כמו יוסף. הוא היה דמות בעלת השפעה חיובית למשפחה ולחברה, למדתי ממנו המון ולקחתי את זה איתי לכל החיים.

סבתא שלי מתה בתקוה לראות אותו, והבן שלו, שגדל אצלה, הוא דומה לו כמו שתי טיפות מים.

הסיפורים שעלו
סיפורים אחרונים
חיפוש לפי קטגוריה
חיפוש לפי תגיות